כמה מילים יקרות, למעשה, על ענייני הפרשת חלה, בתור התחלה...
הפרשת חלה
זו היא מצווה מן התורה להפריש חלק מן העיסה ולתת לכהן שנאמר "ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה".
בזמן בית המקדש כשנהגו להקפיד על דיני טומאה וטהרה, היו נותנים לכהנים את החלק שהופרש והם היו אוכלים אותו בטהרה.
כיום שאין נוהגים דיני טומאה וטהרה וכולנו בחזקת טמאים, אין אוכלים את החלה שהופרשה, אלא שורפים אותה.
מצוות הפרשת חלה בארץ ישראל הינה מן החומש ואילו בחו"ל הינה תקנת חכמים.
לקט הלכות על מצוות הפרשת חלה:
א. חיוב הפרשת חלה הינו רק בעיסה שנילושה בקמח של אחד מחמשת מיני דגן שהם: חיטה, שעורה, כוסמין, שיבולת שועל ושיפון.
שנאמר: "באוכלכם מלחם הארץ" – ואין קרוי לחם, אלא הנעשה מחמשת מינים אלו.
ב. אין העיסה חייבת בהפרשת חלה אלא אם כן משקלה לפחות 1560 ק"ג, ומשיעור זה ואילך יש לעשות הפרשת חלה עם ברכה.
ג. מי שעושה עיסה בבית על מנת לחלק אותה בעודה בצק ואין בכל אחד מהחלקים שיעור הראוי להפרשת חלה - פטורה מהפרשה.
אם כוונתה לחלק רק לאחר שהבצק נאפה חייבת בהפרשת חלה ואילו מי שצריך כמות גדולה של דברי מאפה יכול לחלק את העיסה לעיסות קטנות כדי להיפטר מהפרשת חלה ולא חייב להתאמץ לעשות כשיעור הפרשת חלה.
ד. זמן ההפרשה לאחר גמר הלישה וקודם האפייה.
ה. מי ששכח להפריש לפני האפייה יפריש לאחר האפייה שנאמר: "והיה באכלכם מלחם הארץ".
ו. הפרשת חלה מוטלת על בעל העיסה ואין רשות לאדם אחר להפריש חלה אלא בעל הבית יכול למנות שליח עבורו.
ז. חכמים הטילו את מצות הפרשת חלה על האישה.
ח. אין לתת לילדים קטנים להפריש עד שיגיעו לגיל מצוות ובדיעבד אם הפרישו מגיל שתיים עשרה ומעלה מועילה ההפרשה.
אם הפריש חלה ילד צעיר מזה, צריך לחזור ולהפריש.
ט. יש להקפיד שהפרשה תהיה מן המוקף דהינו קרוב וסמוך של החלה המופרשת עם שאר העיסה ואם העיסות מונחות בכלים נפרדים
צריך לקרב את הכלים זה לזה.
י. נהוג לתת צדקה לפני הפרשת חלה.
יא. זמן ההפרשה: נהגו הנשים להקפיד לעשות עיסה בשיעור החייב בהפרשת חלה בערבי שבתות וחגים ויש לנשים להקפיד על זה גם היום שמצוותה מרובה ושכרה מרובה בעולם הבא ובעולם הזה.
יב. ידוע שסגולות הפרשת חלה מרובות, הן. גם לפרנסה טובה וכן לזיווגים הגונים ועוד, וכן מצווה זו מגנה על האישה בעת לידתה.
יג. קודם ההפרשה תברך: "ברוך אתה ה אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להפריש חלה" את ברכת הפרשת חלה, אפשר לברך
בין בישיבה ובין בעמידה.
יד. אחר הברכה תיטול האישה כמות כל שהיא מהעיסה ותאמר הרי זו חלה ולאחר מכן תיטול את החלק המופרש ותשרוף אותו באש או על הגז
ואם אין אפשרות מכל סיבה שהיא לשרוף את החלה תעטוף את החלה בנייר ותניחנה באשפה.
טו. יש שנהגו לאחר הפרשת חלה, לומר פרק ל"ד בתהילים: "לדוד אליך ה נפשי אשא" ובכל מקרה זו היא עת רצון לכל בקשה ותפילה שתתקבל.
